top of page

מגשרים על הפער: התערבויות AEDP



מגשרים על הפער:

התערבויות AEDP שמתרגמות את תאוריית ההתקשרות לפרקטיקה הקלינית

מאת: נטשה פרן


תרגום לעברית: אהוד דרש, נעמה פלד, אפרת שטיינמץ, רעיה מוגרבי, אילנה נוטקביץ, פרופ' גילי גולדצווייג, אורי גל.

עורך: עומר אנדר


תקציר המאמר:



ישנו פער בין תיאוריית ההתקשרות הפורה והמחקר הנרחב בנושא, לבין המיעוט היחסי של הנחיה פרקטית לגבי יישום התאוריה לפרקטיקה הקלינית. AEDP (פסיכותרפיה דינאמית חווייתית מואצת) ממלאת באופן גלוי ומפורש את פער התיאוריה/פרקטיקה הזה. מאמר זה יסקור שלושה היבטים של הפרקטיקה הטיפולית, אשר מסייעים לטפח יחסי התקשרות בטוחה, ויתייחס גם למאפיינים המרכזיים ההופכים את המטפלת למטפלת התקשרותית. המאמר יסביר את חשיבותה של תקשורת לא מילולית, בתחילה בתיאור מפורט של מה שאני מכנה ״שפה חווייתית״: מילים ספציפיות והתערבויות שמעוררות חוויה ורגש. המאמר גם ימחיש כיצד חשיפה עצמית היא התערבות חיונית היוצרת היקשרות, כמו גם את החשיבות של מטא-פרוססינג (M/metaprocessing) לצורך התאמת עצמתן (טיטרציה) של אינטראקציות טיפוליות מרגע לרגע, ולצורך קידום חשיבה מטא-קוגניטיבית.




תקציר מגשרים על הפער מאת- נטשה פרן

הקדמה לגרסה העברית

מאת: עומר אנדר


עבודת התרגום והעריכה שנעשתה לטקסט הנוכחי היא תוצר שיתוף פעולה של חברי פורום התרגום שנוצר מתוך קהילת AEDP בישראל. ההחלטה לתרגם מאמרים מתוך ספרות ה AEDP התקבלה לנוכח המחשבה כי, מעבר לצורך בהנגשת הידע המגולם בה לקהל דובר וחושב עברית, חלק מתהליך הקליטה של גישה, בדומה לקליטה של מהגר לסביבה חדשה, כרוך בהטמעת שפת המקום. AEDP, כמו גישות רבות אחרות שנדדו למחוזותינו, זקוקה לשפה מקומית. בהמשך לכך, וכפי שכותבת המאמר מציינת, אנו מתקשרים בעזרת מילים, ועל מנת שקהילת המטפלות והמטפלים בארץ יוכלו לאמץ את הגישה ולתקשר בעזרתה בנוחות עם קהל המטופלים, עליה – כן, עליה – להטמיע את שפתם.


תרגום של טקסט ועריכתו דומים לתהליך הטיפולי. ישנו חומר גולמי, יהיה זה סימפטום, אות גופני, הבהוב של רגש או הבעת פנים, או לחילופין טקסט בשפת אימו, אשר מבקש התקשרות עם אובייקט, עם אדם או קהילה. חשיפה לחומר הגולמי של המטופל מזמינה תרגום לשפה בוגרת, ברת פשר ומשמעות, או לחילופין כשמדובר בטקסט – תרגום לשפה מקומית. המתרגמת המסורה, תהיה זו מטפלת רגשית או מתרגמת מקצועית, מקשיבה ברב-קשב, מנסה להבין את המהות שבדברים, ומציעה חלופה מילולית בשפה רעננה. כאשר התרגום קולע, הטקסט נרגע, החומר הופך מעודן יותר, ונוצרת התקשרות. יחד עם זאת, לעיתים התרגום אינו מושלם, חסר, או שאינו קולע להלך הרוח הרחב יותר של הדובר. במקרים מסוימים עולה גם צורך בהתאמה תרבותית, הדורשת סבב נוסף של הקשבה ויצירתיות. בטיפול, זהו המקום לאיחוי קרעים, הבהרה וחשיפה עצמית, וכמובן עיבוד נוסף, מטא-פרוססינג. כשהדובר הוא הטקסט, כעת מתורגם, עבודת העריכה נכנסת לפעולה, משכתבת, משייפת, מרימה מבט ובודקת. ובעת הצורך, שוב מדייקת. המטפלת, המתרגמת והעורכת נעות בתנועה דומה, תמיד קשובות, סקרניות וחותרות למגע חי.


המאמר הנוכחי שנכתב על ידי נטשה פרן (2011), עוסק גם הוא בתרגום, בניסיון להפוך ידע התקשרותי תיאורטי ומחקרי לכדי מעשה טיפולי. המאמר מתאר באופן בהיר ומפורט את עמדת המטפלת ההתקשרותית, תוך ניסוח של התערבויות מפורשות המרכיבות ומזינות את עמדה זו. נוסחים מפורשים אלו הם מצרך די נדיר בספרות הפסיכותרפיה ההתקשרותית, ועל כן מאמר זה מהווה נדבך חשוב, בגוף הולך ונצבר של ידע ספרותי בתחום הטיפול במיקוד התקשרות וחוויה. מתבקש אם כך, בעינינו, כי נוסחים אלו יהיו זמינים לקהל המטפלות והמטפלים דוברי וחושבי העברית. תרגום של מושגים ייחודיים ל AEDP נשקל בקפידה, ולעיתים הוחלט להותיר אותם כמו שהם, כך לדוגמה Metaprocessing תורגם כמטא-פרוססינג. כמו כן, הוחלט לתרגם Thearpist בתור מטפלת, ו- Patient\Client בתור מטופל, זאת מטעמי פשטות. לבסוף, הטקסט תורגם על ידי קבוצה של מתרגמות ומתרגמים, בעוד שהעריכה נעשתה על ידי אדם אחד. העורך ניסה בעבודתו לאזן את הטקסט כך שיעבור כמקשה אחת, שאינה נמסרת מכמה דוברים, ועם זאת, מצא לנכון להותיר סימנים קלים לייחוד של כל מתרגמת ומתרגם, זאת מתוך הכרה במאמצים ובסגנון הייחודיים של נשות ואנשי צוות התרגום.


הורדת תרגום עברית למאמר



מקורות:

Prenn, N. (2011). Mind the gap: AEDP interventions translating attachment theory into clinical practice. Journal of psychotherapy integration, 21 (4), 412.



Comments


bottom of page