מאת: חני גמליאל
תקציר
מודל הצרכים בסכמה תרפיה הוא אחד מאבני היסוד של הגישה. בבסיס הגישה עומדת התפיסה כי חסך בצרכי יסוד הוא גורם מרכזי בקשיי המטופל, וכי אחד מתפקידיו המרכזיים של המטפל הוא לסייע למטופל למלא את צרכיו בדרכים אדפטיביות. מאמר זה יציע עדכון למודל הצרכים בסכמה תרפיה אותו פיתח יאנג. המאמר יעסוק בחיבור בין מודל הצרכים של יאנג למודל הצרכים של קרול דוואק, ויבחן את נקודת המבט הייחודית של כל אחד מהם ואת תרומתם להבנה הקלינית של מקרים. על פי מודל הצרכים המשולב תוצע חלוקה מחדש של הסכמות לארבע אשכולות מרכזיים אשר בבסיס כל אשכול צרכים עומדת תמה מרכזית. לסיום יובא תיאור מקרה, המשגה וניתוח על פי מודל הצרכים המשולב.
מודל הצרכים בסכמה תרפיה
אחד מעמודי התווך עליה עומדת גישת הסכמה תרפיה היא מודל הצרכים. מודל זה מפרט חמישה צרכים רגשיים בסיסיים שכל פרט זקוק להם לצורך התפתחותו והסתגלותו. חסך באחד מצרכים אלו יגרום לקשיים רגשיים, התנהגותיים ואישיותיים. חמשת הצרכים הם: הצורך בקבלה ושייכות, צורך באוטונומיה, צורך בהבעת תחושות ורגשות, צורך בגבולות מציאותיים, וצורך בספונטאניות ומשחק (Klosko & Wieshaar, 2003 Young,). פגיעה וחסך בצרכים אלו יביאו להיווצרותם של סכמות מאלאדפטיביות. סכמות אלו הן כעין תבניות המכילות בתוכן קוגניציות, רגשות, חוויות ותחושות המהוות את תמצית הלמידה שהתרחשה בעקבות חוויות חיים שליליות על הפרט עצמו, על אחרים והקשר איתם, ועל העולם, ויניעו את הפרט למגוון אסטרטגיות התמודדות שאינן אדפטיביות (רפאלי, 2011).
למרות השימוש הקליני הנרחב הנעשה במודל הצרכים של יאנג, וההיגיון הרב הטמון בו, מודל זה לא מבוסס מחקרית (רפאלי, 2021). קיימים מודלים אחרים מבוססי מחקר. אחד מהם הוא המודל של קרול דוואק אשר פרסמה מאמר מקיף על צרכים מוטיבציה ואישיות. במאמר זה היא מציגה מודל צרכים התפתחותי מבוסס מחקר. המודל הינו מודל היררכי המפרט שלושה צרכים בסיסיים אשר קיימים בינקות, כאשר עם ההתפתחות נבנים על גבם צרכים מורכבים. הצרכים הבסיסיים הם: קבלה, מסוגלות, ויכולת חיזוי עתיד, והצרכים המורכבים מהם: ערך עצמי ומעמד, שליטה, ואמון, ועל כולם - הצורך בלכידות עצמית (Dweck, 2017). הצרכים כפי שמציגה אותם דוואק, ברובם, אינם שונים במידה ניכרת מהצרכים עליהם דיבר יאנג, גם אם אינם חופפים במדויק. עם זאת, קיים צורך חשוב נוסף אותו זיהה יאנג, אשר דוואק לא הזכירה אותו במודל שלה: הצורך בספונטאניות ומשחק. צורך זה מלווה את הפרט מינקות, ויש לו חלק משמעותי בהתפתחות האישית והחברתית. בחינה מעמיקה של המודלים יכולה לתת כיוון להבנת ההבדלים בין הפרספקטיבות השונות ולסייע ביצירת אינטגרציה ביניהן.
יאנג ודוואק מתבוננים מפרספקטיבות מעט שונות המשלימות אחת את חברתה. יאנג התבונן בדרך להיווצרותן של סכמות, וראה חסך בצרכים כמשפיעים על היווצרותן של סכמות מאלאדפטיביות. פרסקטיבה זו מעניקה מקום רב לפן הבינאישי, וליחסים בין הסביבה לילד. לעומתו, קרול דוואק מתארת תהליך התפתחותי המתהווה כאשר לצרכים ולסיפוקם על ידי הדמויות המטפלות והסביבה יש מקום רב בתהליך ההתפתחות ויצירת המוטיבציה של הפרט. תפיסה זו מכוונת לעיסוק רב יותר בפן התוך אישי, בהישגים ההתפתחותיים, ובבניית יסודות האישיות. התפיסות אינן סותרות אחת את רעותה אלו צדדים של אותה המטבע. מצד אחד דגש על מתן הצורך כדי לייצר התפתחות תקינה והצד השני – התוצאה, המצב הנפשי של הפרט כאשר הצורך מקבל מענה או כאשר נחסך. (דוגמא לכך, מתן אוטונומיה ותחושת אוטונומיה אלו דברים שונים הכרוכים זה בזה).
נקודה חשובה נוספת, היא הבחנה בין צרכים בסיסיים במודל של יאנג, אשר מהווים אבן יסוד עליה מתבססת אישיותו של הילד, כמו הצורך בביטחון, בקבלה ובאוטונומיה, לבין צרכים כללים ונרחבים יותר אשר מהווים אמצעים להשגת אבני יסוד אלו. צרכים אלו מתארים אופני התייחסות של ההורים והסביבה המשמעותית, כאשר מילוי הצרכים מעניק לילד את התנאים והחוויות האישיות הדרושים לבניית אבני היסוד הרגשיות. הצרכים: מתן ביטוי לצרכים רצונות ורגשות של הילד, יחס הכולל משחקיות וספונטאניות והתנסות ממשית במשחק, והצבת גבולות מציאותיים הם צרכים כללים המשפיעים על התפתחות הילד באופן נרחב. מילוי צרכים אלו מאפשר הפנמת חוויות יחסים מיטיבה של הורים וסביבה, מסייע לבניית תפיסה עצמית חיובית, מאפשר התנסויות הבונות תחושת מסוגלות, ונותן ביטחון. כל אלו מעניקים לילד את הצרכים של ביטחון, קבלה, ומסוגלות. אין בכך המעטה בחשיבות צרכים אלו, ישנה חשיבות רבה מאד להבעת תחושות ורגשות, להצבת גבולות מציאותיים, ולספונטאניות ומשחק, אך צרכים אלו אינם מהווים אבני יסוד בפני עצמם אלא יוצרים את המצע, ומהווים את הדרך להשגת שלושת צרכי היסוד של קבלה ושייכות, חיזוי עתיד אופטימאלי ומסוגלות. על גבם נבנים הצרכים המורכבים יותר של ערך עצמי ומעמד, שליטה ואוטונומיה, ואמון. במילים אחרות, הדרך לקבל את הצרכים הבסיסיים של קבלה ושייכות, יכולת חיזוי, ומסוגלות הוא יחס מיטיב של דמויות ההתקשרות שכולל: יחס אוהב בלי מותנה והוגן, צרכי ביטחון כגון קביעות, עקביות, וגבולות, שיח והכלה של תחושות ורגשות, ומתן אוטונומיה ועידוד להתפתחות עצמי מובחן, גמישות, ספונטאניות, ומשחק.
בטבלאות הבאות יובא פרוט של המודלים.
טבלה 1: צרכים בסיסיים על פי יאנג. החלוקה על פי צבעים תסייע להבחנה בצרכים השונים כפי שהם מוצגים בטבלה הבאה.
טבלה 2: צרכים על פי יאנג מסווגים לקטגוריות על פי צרכים בסיסיים ראשוניים - דוואק. בטבלה זו מוצגים הצרכים הבסיסיים על פי דוואק כאשר לכל צורך משויכים הצרכים הרלוונטיים מתוך המודל של יאנג. כל צורך נצבע בצבע שונה על פי הצבע הקיים בטבלה 1.
טבלה 3: מודל צרכים משולב: מודל הצרכים של קרול דוואק משולב עם מודל הצרכים של יאנג. טבלה זו מציגה את שבעת הצרכים על פי קרול דוואק ומקורותיהם - הצרכים העומדים בבסיסם. המקור של שלושת הצרכים הבסיסיים קבלה ושייכות, יכולת חיזוי אופטימלית ומסוגלות, מפורט ומוסבר על ידי מודל הצרכים של יאנג, כפי שהוצג בטבלה 2.
התפתחות סכמות מאלאדפטיביות
צרכים בסיסיים שלא קיבלו מענה באופן חזרתי גורמים להתפתחותן של סכמות מאלאדפטביות. סכמות אלו מהוות את תמצית הלמידה שהתרחשה כתוצאה מאירועי החיים בתחום זה, ומאפשרות התארגנות פנימית וחיצונית אל מול המציאות (אנדר, 2024). באופן זה נבנים דפוסי התקשרות, תפיסה עצמית, תפיסת האחר וכן דפוסי התנהגות שונים כגון כניעה אל מול הזולת, הימנעות, או דרשנות. צורך שלא קיבל מענה יוכל להביא להיווצרותן של סכמות שונות הנשענות על צורך זה. לדוגמא חסך בקבלה יוכל ליצור סכמה של חסך רגשי, או סכמה של בידוד חברתי, ולהשפיע על היווצרותן של סכמות נוספות.
מודל הצרכים של דוואק מרחיב את ההבנה בנוגע לחסך בצרכים הבסיסיים אותו תאר יאנג. יחס שלילי של הורים (וסביבה), פגיעה אקטיבית או חסך והזנחה בדרך כלל אינם משפיעים רק באופן ממוקד, ויוצרים סכמות מאלאדפטיביות הקשורות ליחס הספציפי אותו קיבל הילד, למשל, חוסר יציבות של הורה ביחסו לילד שעלולה ליצור סכמת נטישה. פגיעה בצרכים הבסיסיים כפי שתיארה אותם דוואק, מייצרת פגיעה המתרחבת מעבר לכך משום שהצרכים בנויים באופן היררכי, ופגיעה בצורך בסיסי משפיעה על צרכים נוספים. כאילו נוצר חסר בנדבך בסיסי בנפש הילד, ואבן הבניין החסרה אינה חזקה דייה כדי להחזיק את הנדבכים הנוספים עם ההתפתחות ומתבססים עליה. משום כך פעמים רבות ניתן לראות סכמות הנוצרות ממספר צרכים שנפגעו במידה זו או אחרת.
זאת ועוד, פעמים רבות צרכים שונים מתלכדים יחדיו סביב אירועים או סיטואציות. לדוגמא, ילד חוזר מבית הספר ובידו מבחן עם ציון גבוה אך לא הגבוה ביותר, וזאת לאחר שהשקיע רבות בלימוד למבחן. הצורך של הילד במקרה זה הוא לקבל תגובה אוהדת המתייחסת למאמצים וגם להישג, תגובה כזו תעניק לילד תחושת מסוגלות וקבלה, שני צרכים בסיסיים. במקרה ויקבל הילד מהוריו תגובה ביקורתית, כמו "למה לא יותר?", יחוש הילד חוסר קבלה ותחושת כישלון. מדובר בפגיעה בשני צרכים בסיסיים: קבלה ומסוגלות. במקרה זה, כמו מקרים רבים אחרים יהיה קשה עד בלתי אפשרי לסווג את הסכמות המאלאדפטיביות שנוצרו כתוצאה מצרכים שלא קיבלו מענה לצורך אחד. לכן, החלוקה לקטגוריות בהצעה זו תתבצע על פי אשכולות צרכים מורכבים אשר בבסיסם קיימים צרכים בסיסיים. קיימת חפיפה מסוימת וטבעית בין האשכולות משום שבבסיס כל צורך מורכב קיימים שניים מצרכי היסוד הנמצאים כל אחד בשני אשכולות. לדוגמא, הצורך המורכב ערך עצמי ומעמד מורכב מצרכי היסוד קבלה ושייכות ומסוגלות. צרכים בסיסיים אלו אינם עומדים אך ורק בבסיס הצורך בערך עצמי ומעמד, הצורך בקבלה ושייכות נמצא גם בבסיס הצורך באמון יחד עם הצורך בחיזוי עתיד, והצורך במסוגלות עומד בבסיס הצורך בשליטה ואוטונומיה יחד עם הצורך בחיזוי עתיד. הדבר נכון גם לגבי שאר האשכולות. הדברים יפורטו להלן ויוצגו ביתר בהירות בטבלה.
הקטגוריה הראשונה נשענת על צורך אחד בלבד - קבלה ושייכות. צורך זה בסיסי ומהותי המתייחס למערכות ההתקשרות של הפרט. שלושת הקטגוריות הבאות יורכבו מאשכולות צרכים בהם משולבים צרכים בסיסיים ומורכבים. האשכול אוטונומיה ומסוגלות מורכב מהצרכים מסוגלות, יכולת חיזוי עתיד, והצורך שנבנה על גבם - שליטה. האשכול ביטחון ואמון מורכב מהצרכים קבלה ושייכות, יכולת חיזוי עתיד, והצורך שנבנה על גבם – אמון. האשכול ערך עצמי מורכב מהצרכים קבלה ושייכות, מסוגלות, והצורך שנבנה על גבם – ערך עצמי ומעמד.
הקטגוריות מבטאות תמות שונות של למידה על העצמי על האחרים ועל העולם, ומקושרות לסכמות שונות. לקטגוריה הראשונה, קבלה ושייכות ישויכו סכמות המבטאות חסך ביחסי התקשרות מיטיבים. לקטגוריה השנייה שליטה ואוטונומיה ישויכו סכמות המבטאות חוסר אונים וחוסר שליטה. לקטגוריה השלישית ביטחון ואמון ישויכו סכמות המבטאות פגיעות וחוסר ביטחון, הן ביחסים בין אישיים, והן בחוויית הביטחון בעולם, לקטגוריה הרביעית ישויכו סכמות המבטאות חוויות פגימות. ארבעת קטגוריות אלו הן הקטגוריות המרכזיות. קטגוריות נוספות יורכבו משני אשכולות צרכים או יותר ויבטאו סכמות מורכבות יותר אשר טומנות בחובן חסכים אשר ניתן לאפיינם על ידי יותר מאשכול צרכים אחד. קטגוריה אחרונה היא לכידות עצמית הצורך בלכידות עצמית לא קיבל התייחסות נרחבת משום שהוא מהווה תוצאה של קבלת הצרכים השונים. צורך זה יתמלא כאשר הצרכים האחרים יקבלו מענה. ייתכן ויש צורך להתייחס לצורך במשמעות כצורך שעומד בפני עצמו וניתן להשגה גם באופנים שמחוץ לצרכים הבסיסיים (פרנקל, 1970).
הטבלה הבאה תפרט את אשכולות הצרכים והסכמות המסווגות על פיהם.
טבלה 4: סכמות מסווגות לקטגוריות של אשכולות צרכים – מבוסס על המודל של דוואק. ארבע קטגוריות עיקריות: קבלה ושייכות, שליטה ואוטונומיה, אמון וביטחון, ערך עצמי ומעמד, שני קטגוריות של צרכים המורכבים ממספר אשכולות צרכים, והצורך בלכידות עצמית המורכב מששת הצרכים. (מפורט בטבלה 3).
להלן יובא פרוט של הקטגוריות:
לקטגוריה הראשונה קבלה ושייכות משתייכות הסכמות חסך רגשי ובידוד חברתי. סכמות אלו מאפיינות פגיעה ביחסי התקשרות. לקטגוריה השנייה שליטה ואוטונומיה משתייכות הסכמות תלות חוסר מסוגלות, שליטה ומשמעת עצמית לקויים ופחד מאובדן שליטה, סכמות אלו מלמדות על קושי בתחושת אוטונומיה ושליטה ויכולות להתבטא באופנים שונים. פחד מאובדן שליטה, תחושה של חוסר מסוגלות, וקושי במשמעת עצמית ובשליטה. לקטגוריה השלישית אמון וביטחון משתייכות הסכמות: נטישה – חוסר יציבות, חוסר אמון – התעללות, נגטיביות פסימיות, ופגיעות לסכנות ומחלות. קטגוריה זו מתייחסת הן לקשרי אמון עם אחרים והן לאמון ולביטחון הקיים בסביבה ובעולם שיכולה להתבטא בפסימיות ופחד מאסונות. הקטגוריה הרביעית מכילה סכמות הקשורות לערך עצמי: פגימות – בושה, כישלון, סטנדרטים בלתי מתפשרים וענישה של העצמי. סטנדרטים גבוהים וענישה של עצמי נובעים מתפיסה של "אני לא בסדר" או "אני לא בסדר כפי שאני", ולכן מכוונת את הפרט להשגת סטנדרטים גבוהים ולענישה עצמית.
הקטגוריות הנוספות מורכבות מאשכולות צרכים שונים. ערך עצמי ומעמד + שליטה ואוטונומיה - קטגוריה זו מכילה את הסכמות עצמי לא מובחן/מפותח, עכבה רגשית, כניעות וחיפוש אחר אישור והכרה. סכמות אלו מלמדות על פגיעה בערך עצמי עליה נוספה למידה הקשורה לאופן היחסים עם הזולת: ההבנה שעלי להיכנע לאחר, להתאים את עצמי לזולת, שהכוח והיכולת להעניק אישור נמצאים ביד הזולת, או שעלי לשמור ולא להחצין את הרגשות שלי. סכמות אלו, למרות השוני ביניהן, מכילות בתוכן הן פגיעה בערך העצמי, והן פגיעה ביכולת השליטה והאוטונומיה. הפגיעה בערך העצמי יכולה להיות נרחבת כמו בסכמה עצמי לא מובחן או מצומצמת לתחום מסוים כמו בסכמה עכבה רגשית. הפגיעה בשליטה ובאוטונומיה באה לידי ביטוי בדפוס ההתנהגות שכלול בתוכן הסכמה, למשל כניעה לזולת, חיפוש אחר אישור והכרה חיצוניים, או עיכוב רגשות. דפוסי התנהגות אלו קשורים לשליטה והאוטונומיה של הפרט. הקטגוריה המורכבת הנוספת מכילה שלושה אשכולות צרכים ערך עצמי ומעמד + שליטה ואוטונומיה + אמון. בקטגוריה זו נמצאות הסכמות עליונות וענישה של האחר. סכמות אלו מורכבות יותר ומכילות פגיעה בערך עצמי, שהיא מוסתרת, לא נגישה, ומכוסה על ידי התנהגות מוחצנת הפוכה של עליונות על האחר או הענשה שלו. בליבת סכמות אלו ניתן למצוא הטבעה של התקשרות לא בטוחה עם הזולת – אמון. כמו כן, קיימים מאפיינים של שליטה, בסכמות אלו - שליטה יתרה.
הקטגוריה האחרונה לכידות עצמית מכילה את הסכמה הקרבה עצמית שמאופיינת במעין מצפון מפותח שמכוון לעשיה המעניקה זהות ומשמעות אך הדבר בא על חשבון תחושת הרווחה והטיפול העצמי של הפרט.
תיאור מקרה והמשגה על פי מודל הצרכים המשולב:
יפעת בת 26 הצעירה מבין 4 ילדים. עובדת כנציגת שירות בחברת תקשורת ומצליחה בעבודתה. היא מעוניינת להתקדם ולקבל תפקיד משמעותי יותר בעבודה אך גם חוששת מכך ונמנעת מלבקש קידום. עובדות שנכנסו לחברה אחריה כבר התקדמו לתפקידים בכירים יותר והיא חשה שנותרת מאחור ומרגישה חוסר אונים. היא מתגוררת עם הוריה ומתארת קשר קרוב מאד איתם. קשריה החברתיים מיטיבים אך דלילים. פנתה לטיפול בעקבות דכדוך קל שמשפיע על תפקודה בעבודה.
בילדותה קיבלה יפעת יחס מפנק מהוריה ואחיה הגדולים, בדרך כלל קיבלה את מבוקשה, וכאשר התקשתה במשהו, מיד קיבלה סיוע מידיי ההורים או אחד האחים הגדולים. בשנות בי"ס נעזרה הרבה בשיעורי הבית באחיה או הוריה. וכאשר התקשתה בלימוד למבחן הייתה אימה מתקשרת למורה ומבקשת התחשבות והקלות. בחברה הייתה אהובה אך לא יוזמת. בשאלון סכמות שמילאה בלטו מספר סכמות: תלות – חוסר מסוגלות, כישלון, ועצמי לא מובחן- מפותח.
בתיאור זה ניתן לראות כי היחס אותו קיבלה יפעת שכלל חסך בגבולות מציאותיים וחוסר באטונומיה (יאנג) השפיע על יכולתה לפתח מסוגלות ולבנות ערך עצמי. פינוק היתר, חוסר בהצבת גבולות מציאותיים, הסיוע שניתן לה כל אימת שהתקשתה בעניין לימודי, לקיחת האחריות של אימה על המבחנים, והתערבותה החוזרת בבקשת הקלות במבחנים, כל זאת לא אפשר ליפעת לפתח מסוגלות ולבנות על גביהן תחושת אוטונומיה וערך עצמי (דוואק). מטרת הטיפול במקרה הזה תהיה להגביר את תחושת המסוגלות והאוטונומיה של יפעת, לפתח ערך עצמי, ולפתח זהות עצמית (דוואק).
מודל הצרכים המשולב מכוון להתבוננות כפולה. בראש ובראשונה יש לבחון את המקרה מהפרספקטיבה של יאנג ולהתבונן על היחס אותו קיבלה יפעת מההורים והסביבה. ללמוד על האירועים החוזרים בהם לא קיבלה את צרכיה, ועל הסיבות ליצירת הסכמות המאלאדפטיביות. במקרה של יפעת מדובר ביחס מגונן יתר על המידה, בפינוק, ובאירועים חוזרים של עזרה וסיוע של הקרובים לה בתחומי אחריות שלה. כאן מצטרף המודל של דוואק מוסיף, מדייק, ומכוון להתבוננות על השפעת האירועים החוזרים והחסך במתן הצרכים על התפתחותה ועל יצירת אבני הבניין הרגשיות שלה. במקרה של יפעת, תחושת המסוגלות שלא התפתחה באופן מספק השפיעה על כינון ערך עצמי חיובי ופיתוח אוטונומיה ושליטה. המודל מכוון להתייחסות לחסך בצורך הבסיסי לא רק כהשפעה של אירועי עבר אשר גרמו להתפתחות סכמות מאלאדפטיביות אלא גם כחסך שלא אפשר התפתחות מיטבית, וממשיך להשפיע גם בהווה. נקודה זו מכוונת לשימת דגש בטיפול על מתן מענה לצרכים שלא קיבלו מענה ולא אפשרו יצירת אבני בניין רגשיות יציבות. המטרה תהיה לכונן מחדש ולייצר תיקון על ידי מתן מענים ממוקדים ומותאמים לחסכים הספציפיים כפי שהם באים לידי ביטוי בהווה באופן מותאם לשלב החיים, ולנסיבות האישיות. יש להדגיש כי כאשר מדובר בילדים ונוער, בראש ובראשונה יש לעשות מאמץ לייצר שינוי בסביבה הממשית כדי שהילד יקבל את צרכיו ההתפתחותיים בתוך קשרי התקשרות ובסביבה מיטיבה ככל הניתן. אך כאשר מדובר בבוגרים אשר צרכי ההתפתחות שלהם לא קיבלו מענה מספק יש צורך לחפש מענים מורכבים יותר. שאלת המפתח הראשונה תהיה: "מה חסר"? (ולא רק: "מה היה חסר?") במקרה של יפעת, חסרה תחושת מסוגלות. יפעת לא מרגישה שהיא מסוגלת לפעול, תחושת הערך העצמי שלה פגועה והיא לא מעזה לפעול באופן אקטיבי כדי להתקדם בעבודתה. כך גם בחברה, היא פסיבית, לא יוזמת ולא חשה שיש ביכולתה לעשות שינוי. יפעת לא תארה תחושת קושי מול מצבה החברתי אך ייתכן שעבודה על תחושת מסוגלות תפתח בה יכולת לערוך שינויים שייטיבו איתה גם בתחום החברתי והזוגי, למרות שתחומים אלו לא היוו את הסיבה המוצהרת לפנייתה לטיפול. השאלה השנייה תהיה: מה בהווה יוכל להעניק את החסר? במצבים רבים ישנו הבדל מהותי בין האופן בו הצורך אמור היה להינתן בילדות כדי לייצר התפתחות תקינה לבין האופן בו החסר יוכל להתמלא בבגרות. לא תמיד ניתן וגם לא תמיד יעיל להעניק את היחס שחסר היה בילדות. ניתן אמנם, ורצוי, לעשות זאת באמצעות עבודה בדמיון. לעיתים יש צורך לבנות תוכנית אחרת לקבלת מענה על הצורך בבגרות. תוכנית שמותאמת לגיל, לסביבה, לאפשרויות הקיימות ולביטוי של החסך בהווה. במקרה זה, יפעת זקוקה להתנסויות שנחסכו ממנה, לחוויות הצלחה, ולחוויות של כישלונות איתם היא מצליחה להתמודד. למרות הקשר החזק עם ההורים לא נצפה שהם ייקחו חלק בתהליך בעידוד ותמיכה – כפי שהיה נכון בילדות, אלא ההיפך. דווקא צעדים של עצמאות ונפרדות הם אלו שבהווה יעניקו ליפעת את תחושת המסוגלות שחסרה לה ויאפשרו לה לבנות דימוי עצמי חיובי ואוטונומיה.
במילים אחרות, אם יוצאים מנקודת הנחה כי החסכים ביחסים הבינאישיים בילדות יוצרים אבני בניין רגשיות חסרות ובלתי עמידות, התיקון צריך לקחת בחשבון גם את העבודה על תיקון מערכת היחסים המופנמות, באמצעות הקשר הטיפולי, רישום מתקן בדמיון, עבודת כסאות ועוד. אך בנוסף לכך נדרשת חשיבה ממוקדת על החסכים כפי שהוא באים לידי ביטוי בהווה. במקרה של יפעת, הבנת הסיבה לתחושת חוסר המסוגלות כנעוצה בחוויות ילדות של הגנת יתר חשובה מאד אך אין בה די. עבודה בדמיון שתאפשר שיח עם ההורה ושינוי של היחס ומתן הצורך בתמיכה ועידוד לעצמאות תוכל לעזור. אך כל אלה לא תמיד יספיקו כדי לשנות חוויה של חוסר מסוגלות שקיבלה חיזוק במשך שנים והשפיעה על בניית אישיות בה הערך העצמי לא הצליח להתבסס וכך גם תחושת האוטונומיה. יש צורך להתייחס לחסך בצרכים בילדות כתמות שמלוות בהווה וממשיכות להפריע בהתפתחות. החסך בתחושת המסוגלות מלווה את יפעת כתמת חיים של: "אין לי יכולת" כל עוד תמה זו קיימת לא תתאפשר בניה של ערך עצמי חיובי ואוטונומיה – הצרכים המורכבים מהצורך הבסיסי – מסוגלות. מכיוון שתמה זו אינה קול הורי אלא מסר עקיף שהופנם דווקא בהיעדר התנסות ותסכול, הדרך לקבלת הצורך בהווה תהיה דווקא על ידי התנסויות יזומות ובניית חוויות הצלחה כל זאת בתוך מסגרת של קשר טיפולי של הורות מתקנת חלקית. השילוב הוא היתרון במודל זה. הבנת הנסיבות בהם הצורך לא קיבל מענה, והבנת ההשפעה של החסך על ההתפתחות בתחומי צורך שונים בסיסיים ומורכבים, דבר המשפיע על המשך ההתפתחות וההתנהלות בחיים הבוגרים.
יתרון נוסף בשימוש במודל הצרכים המשולב הוא המבנה המודולרי שלו. מתן מענה לצורך בסיסי יאפשר באופן טבעי המשך עבודה פרודוקטיבית על צרכים מורכבים הנשענים על הצורך הבסיסי. מפת הצרכים כפי שמציגה אותם דוואק וכפי שמוצגים במודל הצרכים המשולב מכוונת לעבודה על מתן מענה לצרכים בסיסיים ומשם להמשיך ולהתקדם לעבודה על הצרכים המורכבים יותר. במקרה של יפעת, ללא עבודה על תחושת מסוגלות יהיה קשה עד בלתי אפשרי לעבוד על ערך עצמי תחושת אוטונומיה וזהות עצמית שאלו צרכים מורכבים המושפעים מתחושת המסוגלות.
יתרון נוסף בעבודה עם מודל הצרכים המשולב הוא העבודה עם הסכמות המחולקות על פי אשכולות צרכים בסיסיים ומורכבים. במקרים רבים, בייחוד כאשר קיימות סכמות מאלאדפטיביות רבות קיים קושי למצוא את נקודת הכניסה המתאימה לעבודה, שתאפשר לעשות את ההכללה הטובה ביותר. חלוקת הסכמות על פי אשכולות כאשר בבסיס כל אשכול קיימת תמה מארגנת, מאפשרת עבודה חסכונית. התייחסות לתמה הקיימת בבסיס אשכול הסכמות הרלוונטי מאפשרת לעשות עבודה ממוקדת שתוכל להיות מוכללת לסכמות אחרות מאשכול זה. אצל יפעת נמצאה סכמת כישלון השייכת לאשכול ערך עצמי ומעמד דבר המלמד על פגיעה בתחושת הערך העצמי. התמה של ערך עצמי יכולה לבוא לידי ביטוי בחלק ביקורתי ומקטין למשל: "את לא מספיק טובה/שווה/מוצלחת" עבודה על תמה זו של ערך עצמי באמצעים שונים (עבודת כסאות, כרטיס הברקה לסכמה ועוד) תסייע להפחית לא רק את סכמת הכישלון אלא גם את סכמת פגימות – בושה למרות שלא בלטה באופן מיוחד. כך גם באשכולות אחרים. הסכמה של תלות חוסר מסוגלות שייכת לאשכול שליטה ואוטונומיה שהתמה העומדת בבסיסה היא תחושת חוסר אונים וחוסר שליטה. עבודה ממוקדת על תמה זו תוכל לעשות שינוי בסכמות השונות השייכות לאשכול זה. כמו כן, עבודה על תמות מאשכולות אלו תוכל לסייע בעבודה על הסכמה עצמי לא מובחן - מפותח השייכת לקטגוריה המורכבת משני האשכולות: ערך עצמי ומעמד ואוטונומיה ושליטה. עבודה ממוקדת על התמות העומדות בבסיס אשכול הסכמות עשויה להיות מועילה ולאפשר התקדמות ושינוי בזמן קצר יותר.
סיכום
בדברים אלו מובאת הצעה לשימוש במודל צרכים משולב כאשר מודל הצרכים של דוואק יהווה את המסגרת הבסיסית על פיה תחולקנה גם הסכמות, וההסבר ופירוט הצרכים הבסיסיים יהיה מנוקדת מבטו של יאנג. הסכמות תחולקנה על פי אשכולות צרכים מורכבים, כאשר כל צורך מורכב מכיל בתוכו שני צרכים בסיסיים. סכמות מורכבות ייווצרו כתוצאה מפגיעה ביותר מאשכול אחד של צרכים. מודל הצרכים המשולב אינו בא להחליף את המודל הקיים אלא להוסיף עליו. לשנות את המסגרת ולהשאיר את התוכן. השימוש במודל הצרכים המשולב מכוון להתייחסות לפגיעה ולחסכים שנוצרו במערכות היחסים המוקדמות בחיי הפרט וללמידה על האופן בו הדבר השפיע על התפתחות אבני הבניין הנפשיות וכתוצאה מכך ליצירת סכמות בלתי מסתגלות. מטרת הטיפול תהיה לכונן מחדש את אבני הבניין הנפשיות על ידי התכווננות למתן הצרכים שנחסכו בעבר, ולמתן מענה לתוצאות החסך - הצרכים כפי שהם באים לידי ביטוי בהווה. העבודה היא מודולרית כאשר מתן מענה לצורך בסיסי, יאפשר להמשיך ולעבוד על הצרכים המורכבים, כל זאת במקביל להגמשת הסכמות שנוצרו ודפוסי ההתמודדות שנרכשו. כמו כן, חלוקת הסכמות על פי קטגוריות שבבסיסן תמות יסוד מאפשרת עבודה על תמות אלו לעיתים כתחליף לעבודה על סכמות ספציפיות הנשענות על יסודות אלו, ולעיתים כעבודת הכנה שתאפשר תהליך קצר ומהיר יותר. השינוי כפי שנידון בשורות אלו מאפשר להמשיך להחזיק ולחשוב קלינית על פי מודל הצרכים על פי יאנג, ולהוסיף נדבך המרחיב את נקודת המבט, מסייע בהתמקדות במקרים מורכבים, ומאפשר עבודה היררכית.
תודה עמוקה לעומר אנדר על ההערות הבונות והסיוע
מקורות:
אנדר, ע. (2024). עדכונים במודל המודים (4): מודים ילדיים. אתר מעבדה חווייתית
פרנקל, ו. (1970). האדם מחפש משמעות: ממחנות המוות אל האקזיסטנציאליזם. מבוא ללוגותרפיה. תל-אביב: דביר.
רפאלי, א. (2011) הפרעות האישיות. בתוך צ' מרום, א' גלבוע-שכטמן, נ' מור, וי' מאיירס. (עורכים) טיפול קוגניטיבי-התנהגותי במבוגרים. (עמ' 331-352). דיונון.
רפאלי, א. (2021) עדכון מודל הצרכים בסכמה תרפיה. הרצאה בכנס סכמה תרפיה הישראלי השלישי (7.10.2021)
סכמה תרפיה – מודל קונספטואלי: סקירת הפרק מתוך הספר "סכמה תרפיה: מדריך למטפל" (8 בנובמבר 2021) פסיכולוגיה עברית.
Dweck, S. C. (2017). From needs to goals and representations: foundations for a unified theory of motivation, personality and development. Psychological Review, Vol. 124, No. 6, 689-719.
Young, J. E., Klosko, J. S., & Weishaar, M. E. (2003). Schema therapy: A practitioner’s guide. Guilford.
ציטוט המאמר:
גמליאל, ח. (2024). עדכון במודל הצרכים בסכמה תרפיה. מתוך: אתר מעבדה חווייתית.